איתמר סיידא

  איך הכל התחיל

הכל התחיל לגמרי במקרה. בשנת 2003 רכשתי מצלמה דיגיטלית פשוטה, זולה מאוד במונחים של אז. לא חשבתי שזה יתפתח ויגיע למקום בו אני נמצא היום. רכשתי אותה בשל האהבה לגאדג'טים והסקרנות בפלא של אותה תקופה - צילום ללא פילם.

זו הייתה מצלמה פשוטה, 2-3 מגה פיקסל. זמן התגובה שלה היה איטי להחריד – משהו כמו 3 שניות והאיכות בהתאם.

בתקופה ההיא חנויות פיתוח התמונות עדיין שלטו בנוף האורבאני ושוק הצילום היה יקר להחריד.

הצילום הראשון שלי היה במצעד האהבה. ההרגשה לתעד את האנרגיות שהיו במצעד ומיד לראות את התוצאה הייתה אדירה למרות שאיכות התמונה הייתה מזעזעת.

זמן קצר לאחר מכן הוזמנתי לתצוגת האופנה של קסטרו. יותר נכון, הגרפיקאית של אתר האינטרנט וואלה בו עבדתי באותה תקופה הייתה אמורה לסקר את התצוגה ואני הלכתי איתה כדי לנסות את המצלמה.

צילומים לא יצאו לי גם מכיוון שישבנו רחוק, זום לא היה הצד החזק של המצלמה וגם בגלל שמרגע הלחיצה ועד שהמצלמה נזכרה לצלם הדוגמנית שכחה שהיא צעדה על המסלול. אבל משהו אחר קרה באותה תצוגה. האנרגיות שהיו באותה תצוגה והרצון להוציא פריים מנצח הדליק את ניצוץ הצילום. לאחר אותה תצוגה התחלתי להתעניין יותר ויותר בצילום.

נכנסתי לפורומים שונים שהיו באותה תקופה והתחלתי ללמוד מושגים בסיסיים על צמצם, תריס, חיישן וכו'. ההתלהבות שלי מצילום התגברה ועד מהרה מצאתי את עצמי ביוגנד יחד עם צלם מקצועי שצילם לאבא שלי את ספרי הבישול באותה תקופה.

המצלמה הראשונה שלי הייתה דמויית ריפלקס של מינולטה. באותה תקופה חברת צילום ענקית שכעבור מספר שנים נמכרה לענקית טכנולוגיה אחרת – סוני.

יחד עם המצלמה רכשתי פלאש חיצוני וכעבור מספר ימים התחלתי לצלם תצוגות אופנה. התצוגה הראשונה הייתה של דלתא. אני נדחפתי לפודיום של הצלמים ובגלל שהם לא הכירו אותי והייתי עם מצלמה חובבנית הייתה צריך להפעיל המון כוח כדי לצלם מתחתית הפודיום מהצד. גם כאן, חדות ואיכות לא היו הצד החזק אבל התצוגה הזאת פתחה את הדלת לשנים של צילומים שהלכו והשתפרו מתצוגה לתצוגה. עם הזמן גם צלמי העיתונות למדו להכיר אותי. התחלתי לצלם עבור וואלה ולאט לאט גם השתדרגתי במיקום בפודיום והפכתי לצלם עיתונות מהמניין.

כעבור מספר חודשים הצגתי לעורכת וואלה! אופנה דאז חגית ברונסקי רעיון – ללכת ולצלם מאחורי הקלעים של צילומי אופנה – קטלוגים ופרסומות. עד מהרה בעידודה ותמיכתה של ברונסקי ומאוחר יותר בתמיכתו של אילן ישראלי – מנכ"ל וואלה לשעבר, הפכתי לאחד הצלמים הרשמיים של וואלה ובעצם אחראי על הבאת חומרים מצולמים לאתר האופנה. מיותר לציין שתוך מספר חודשים כל אתרי האינטרנט אימצו את הרעיון שלי והחלו להגיע ולתעד את צילומי הקטלוגים של חברות האופנה.

הרומן שלי עם המצלמה החל ב-2003 וביתר רצינות ב-2004 ונמשך עד היום. צילמתי עשרות רבות של תצוגות אופנה, תיעדתי עשרות צילומי אופנה, צילמתי עשרות דוגמניות מקצועיות וחובבניות שחלומם הגדול היה לקבל קמפיין גדול או להשתתף בתצוגת אופנה של חברה מובילה.

יצא לי לצלם אנשי ציבור ואף לתעד אירועים היסטוריים וחשובים כמו תוכנית ההתנתקות וגם אירועים פחות חשובים אך עם ערך נוסטלגי כמו חגיגות 100 שנה לתל אביב.

נכון לכתיבת שורות אלה אני לא מצלם תצוגות אופנה וגם לא מאחורי הקלעים אלה אני בפרונט. אני הצלם שעומד מול דוגמנית או מודלית. לפעמים בסטודיו קטן שהקמתי בבית ולפעמים בסטודיו גדול יותר יחד עם צוות של מאפר וסטייליסט.

עד היום צילמתי עשרות אלפי תמונות. בלינק המצורף בסוף הפוסט תוכלי להציץ בספר שהוצאתי ובו ריכזתי חלק קטן מהצילומים. החל מהצילומים הראשונים בהם האיכות לא מדהימה, התמונה אולי לא ממש חדה אך יש לה ערך נוסטלגי ועד לצילומים המקצועיים שאני מצלם היום וחלקם אף פורסמו בכלי תקשורת גדולים ומכובדים כדוגמת ווג.

זהו המסע או ההתפתחות האישית שלי במהלך העשור האחרון.

http://www.lupa.co.il/customers_gallery_book.aspx?orderid=14100522103318
 

איתמר

Bookmark and Share

 

אני מכיר את התחושה. את מחפשת צלם מקצועי אבל גם טיפה חוששת מהסיטואציה. את אומרת לעצמך רגע, אולי אני לא פוטוגנית, אני לא יודעת לעמוד מול מצלמה, מה ללבוש? אולי אדחה את הצילומים טיפה?

זה בסדר. זה טבעי. בדיוק בשביל זה אני כאן.
אני מבטיח לך כי האווירה שבסטודיו וההנחיות שתקבלי ממני יעזרו לך לעמוד בצורה מחמיאה מול המצלמה.
אחרי כמה דקות, את תתמכרי לחוויה.

נסי אותי.

אצלי את מקבלת אחריות על הצילומים. לא תהי מרוצה? כספך יוחזר

צרו קשר

 
itamar@itamar-photo.com   | טלפון: 03-6527319

עקבו אחריי

 
לייבסיטי - בניית אתרים